

טיפול בנשירת שיער
נשירת שיער היא תופעה נפוצה הפוגעת בגברים ונשים כאחד, ולעיתים משפיעה על הביטחון העצמי ואיכות החיים. הטיפול בנשירה מתחיל באבחון מקצועי לזיהוי הגורמים האפשריים
כאן תמצאו מענה לשאלות שכיחות בנושאי רפואת עור. המידע מבוסס על ניסיון קליני רחב, במטרה לסייע לכם להבין את האפשרויות הטיפוליות ולהגיע מוכנים יותר לפגישה.
01
התקרחות גברית
02
התקרחות נשית
03
אלופציה אראטה
04
מחלות שיער
05
התקרחות צלקתית
06
טלוגן אפלוביום
01
התקרחות גברית
02
התקרחות נשית
03
אלופציה אראטה
04
מחלות שיער
05
התקרחות צלקתית
06
טלוגן אפלוביום
נשירת שיער היא תופעה שכיחה שיכולה לנבוע ממגוון סיבות – שונות לעיתים בין גברים לנשים:
אצל גברים, הסיבה השכיחה ביותר היא התקרחות אנדרוגנית (Androgenetic Alopecia) – תורשתית והורמונלית, אשר מתבטאת בדלילות בקו השיער הקדמי ובאזור הקודקוד.
אצל נשים, גם כן שכיחה התקרחות אנדרוגנית, אך היא לרוב מתבטאת בדלילות כללית במרכז הקרקפת – מבלי לאבד לחלוטין את קו השיער הקדמי.
מעבר לכך, קיימים גורמים נוספים העלולים להשפיע על נשים וגברים כאחד:
שינויים הורמונליים – כמו לאחר לידה, בגיל המעבר, או במצבים של תת/יתר פעילות של בלוטת התריס.
חוסרים תזונתיים – בעיקר ברזל, ויטמין D, ואבץ.
מצבים רפואיים – כגון אנמיה, מחלות אוטואימוניות (למשל אלופציה אראטה), או מחלות עור בקרקפת.
תרופות – כולל תרופות ללחץ דם, לדילול דם ועוד.
מתח נפשי – עלול לגרום לנשירה מוגברת (telogen effluvium).
עיצוב שיער מופרז – שימוש בחום, כימיקלים או תסרוקות מתוחות לאורך זמן.
בכל מקרה של נשירה ניכרת או שינוי בדפוס השיער, מומלץ לפנות לבדיקה מקצועית – כדי להבין מה הגורם ולקבל טיפול מתאים.
נשירת שיער יכולה להיגרם ממגוון סיבות – מחסרים תזונתיים, שינויים הורמונליים, מחלות עור ועוד. כדי לאבחן את הגורם ולקבל טיפול מתאים, יש לבצע כמה בדיקות בסיסיות:
ספירת דם – לשלול אנמיה או דלקת.
משק הברזל– לבדוק אם יש מחסור שיכול לגרום לנשירה.
ויטמין D ו-B12 – חסר בהם עלול לפגוע בצמיחה התקינה של השיער.
תפקודי בלוטת התריס (TSH) – תת או יתר פעילות עלולות להשפיע על השיער.
בדיקות הורמונליות (לנשים) – כולל טסטוסטרון, פרולקטין ו-LH/FSH – במיוחד אם יש גם אקנה או מחזור לא סדיר.
בדיקות נוספות לפי צורך:
· בדיקת טריכוסקופיה (Trichoscopy): בדיקה לא פולשנית באמצעות מכשיר מגדיל, המאפשר לראות שינויים אופייניים בזקיקים ולאבחן סוגים שונים של התקרחות (למשל: אנדרוגנטית, אלופציה אראטה, התקרחות צלקתית ועוד).
משטח עור/ביופסיה (אם יש חשד למחלה דלקתית או צלקתית).
חשוב לדעת:
לא כל המטופלים זקוקים לכל הבדיקות. הבחירה בבדיקות תלויה בסיפור הרפואי, המראה הקליני של הקרקפת וסוג הנשירה. לכן, מומלץ לעבור הערכה מקצועית אצל רופא/ת עור שמתמחה בטיפול בנשירת שיער, שתבחר את הבדיקות הרלוונטיות ביותר למקרה הספציפי שלך.
נשירת שיער היא תהליך טבעי, אך לעיתים היא עשויה להוות סימן לבעיה חמורה יותר. כדי להבין אם מדובר בנשירה טבעית או בבעיה שדורשת טיפול, חשוב להבחין בין שני המצבים. הנה כמה מאפיינים שיכולים לעזור:
נשירה טבעית (פיזיולוגית)
נשירה של עד 200 שערות ביום: כל אדם מאבד בממוצע בין 50 ל-100 שערות ביום, אך לא נדיר למצוא אנשים שמאבדים גם עד 200 שערות ביום. מדובר בתהליך טבעי כחלק ממחזור הצמיחה של השיער.
מעגל צמיחה תקין: כאשר שיער מתחלף באופן טבעי, יש צמיחה מחודשת של שיער בריא אחרי כל נשירה.
עונתיות: בתקופות כמו סתיו ואביב, ייתכן שתהיה נשירה מוגברת בגלל שינויים במזג האוויר. תופעה זו היא זמנית ונחשבת נורמלית.
2. נשירה חריגה (בעיה חמורה):
נשירה מואצת וממושכת: אם אתם מבחינים בנשירה משמעותית יותר מהכמות הרגילה (מאות שערות ביום) במשך תקופה ארוכה, זו עשויה להיות אינדיקציה לבעיה. במיוחד אם השיער לא צומח מחדש.
דלדול או הדלדלות של שיער באזור מסוים: אם ישנם אזורים דלילים או קרחות, במיוחד במרכז הקרקפת או בקווי השיער, ייתכן שמדובר במצב רפואי כמו התקרחות אנדרוגנטית, אלופציה אראטה ועוד.
שינוי במבנה השיער: אם השיער דק יותר, יבש יותר או חסר חיים, ייתכן שמדובר בבעיה תזונתית או מצב רפואי שדורש טיפול.
כאבים, דלקת או גירוי בקרקפת: אם נשירת השיער מלווה בכאבים, גירויים או אדמומיות בעור הקרקפת, ייתכן שמדובר במצב דלקתי או זיהום.
סיבות נוספות לנשירה חריגה:
מצבים רפואיים: מחלות אוטואימוניות, חוסר תזונה, סטרס או תרופות מסוימות עשויים לגרום לנשירת שיער.
שינויים הורמונליים: בתקופות של שינוי ברמות ההורמונים, כמו בזמן הריון או גיל המעבר, ניתן להיתקל בנשירה זמנית אך משמעותית.
אם אתם חווים נשירת שיער חריגה או ממושכת, כדאי לפנות לרופא/ת עור עם מומחיות בטיפול בנשירת שיער לצורך אבחון מדויק והמלצה על טיפול מתאים.
תזונה לא מאוזנת או חסרים תזונתיים יכולים להוביל לנשירת שיער ולפגוע בבריאות השיער. שיער בריא זקוק למגוון ויטמינים, מינרלים וחומצות שומן חיוניות כדי לצמוח בצורה תקינה. כאשר חסרים חומרים אלו בתזונה, זה עשוי להפריע למעגל צמיחת השיער ואף לגרום לנשירה.
הקשר בין תזונה לנשירת שיער מתבטא בכמה אופנים:
חוסר בברזל: ברזל הוא מינרל חיוני שמסייע בהובלת חמצן לכל חלקי הגוף, כולל זקיקי השיער. חוסר בברזל יכול להוביל לדילול השיער ולנשירה.
חוסר בביוטין: ביוטין הוא ויטמין חשוב לתהליך הצמיחה של השיער.
חוסר בויטמינים מקבוצת B : ויטמינים כמו B12 וחומצה פולית תורמים לתפקוד תקין של זקיקי השיער. חוסר בהם עלול להוביל לנשירת שיער ולבעיות בצמיחה.
חוסר בויטמין -D ויטמין -D חשוב לתפקוד תקין של זקיקי השיער. חוסר עלול לפגוע בצמיחת השיער ולגרום לנשירה.
תת-תזונה כללית: דיאטות קיצוניות, תזונה דלה במזון מגוון או חוסר במזון עשיר בחלבונים עשויים להוביל לדלדול במשאבים חיוניים, דבר שיכול להתבטא בנשירת שיער.
הדרך להימנע מכך היא להקפיד על תזונה בריאה ומאוזנת, עשירה בוויטמינים ומינרלים, ולדאוג לצרוך את כל החומרים החשובים שהגוף צריך. אם אתם מבחינים בנשירת שיער משמעותית או ממושכת, כדאי לפנות לייעוץ רפואי
בהחלט כן. התקרחות אנדרוגנטית, היא הסיבה השכיחה ביותר לדלילות שיער אצל גברים ונשים. מדובר במצב גנטי שמושפע מהורמוני מין (אנדרוגנים), ויכול לעבור בתורשה משני הצדדים – גם מהאם וגם מהאב.
אצל גברים, ההתקרחות האנדרוגנטית לרוב מתחילה בגיל צעיר מאשר נשים, עם נסיגה של קו השיער באזור הרקות והקודקוד. אצל נשים, היא מתבטאת בעיקר בדלילות הדרגתית במרכז הקרקפת, לרוב ללא התקרחות מוחלטת.
כיום קיימים טיפולים יעילים שיכולים להאט את התהליך ואף לשפר את צפיפות השיער – כולל תרופות, טיפולים מקומיים, טכנולוגיות מתקדמות ולעיתים גם טיפול משולב. אבחון מוקדם והתאמת טיפול אישית יכולים לעשות הבדל גדול.
במקרים רבים, נשירת שיער היא תהליך הפיך – במיוחד כאשר מדובר בנשירה זמנית הנגרמת כתוצאה ממתח נפשי, תזונה לקויה, מחלה, לידה, או שינויים עונתיים. כאשר הגורם לנשירה מטופל ומוסר, השיער לרוב חוזר לצמוח תוך מספר חודשים.
לעומת זאת, במצבים של התקרחות גנטית (כמו התקרחות אנדרוגנטית), התהליך עשוי להיות כרוני ולהחמיר עם הזמן, אך ניתן להאט או לייצב אותו באמצעות טיפולים מתאימים. לכן חשוב לאבחן את מקור הנשירה בהקדם ולטפל בהתאם.
הטיפול בנשירת שיער תלוי קודם כל בגורם לנשירה – ולכן חשוב לבצע אבחון מדויק לפני שמתחילים. עם זאת, קיימים כיום מגוון טיפולים יעילים, שיכולים לעצור את הנשירה ולעודד צמיחה מחודשת:
🔹 טיפול תרופתי מקומי: – מינוקסידיל: תכשיר שמעודד צמיחת שיער ומשפר את זרימת הדם לזקיקים. מגיע בצורת ספריי או קצף, לנשים ולגברים. – תמיסות מרוכזות בהכנה רוקחית: משלבות חומרים פעילים בהתאמה אישית לפי סוג ההתקרחות.
🔹 טיפול תרופתי דרך הפה: – מינוקסידיל פומי: פתרון יעיל במיוחד לנשים ולגברים עם התקרחות אנדרוגנטית או כאלה שלא מגיבים היטב לתכשירים מקומיים. – פינסטריד ודוטסטריד: מיועדים לגברים לרוב – מפחיתים את המטבוליזם של טסטוסטרון להורמון DHT שגורם להתקרחות אנדרוגנטית.
🔹 טיפולים נלווים:
· – PRP (פלזמה עשירה בטסיות): הזרקת פלזמה מהדם של המטופל לקרקפת – יכולה לעודד שיפור בצמיחת שיער – טיפולים חדשניים נוספים כמו מזותרפיה, גלי רדיו או לייזר– עשויים לעזור במקרים מסויימים
🔹 טיפול בגורם הבסיסי – אם הסיבה לנשירה היא חוסר ברזל, בעיה הורמונלית או מחלה אוטואימונית – יש לטפל קודם כל בגורם עצמו. – גם תזונה מאוזנת ושיפור באורח החיים חשובים כחלק מתהליך ההחלמה.
🔹 שיטות מתקדמות – במקרים מתאימים: השתלת שיער – נחשבת לאפשרות יעילה לגברים ולנשים עם התקרחות יציבה – התאמה אישית של טיפול משולב – לעתים יש צורך לשלב בין כמה שיטות לטיפול מיטבי.
הטיפול הנכון משתנה ממטופל למטופל – ולכן מומלץ לפנות לרופא/ת עור עם מומחיות בטיפול בשיער, לצורך התאמת הגישה הטיפולית לצרכים האישיים שלך.
אלופציה אראטה היא מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת את זקיקי השיער – וגורמת לקרחות ממוקדות, לרוב בקרקפת, בזקן או בגבות. החדשות הטובות? ברוב המקרים, השיער יכול לצמוח מחדש – במיוחד אם מטפלים מוקדם.
🩺 הטיפולים העיקריים כיום כוללים:
🔹 סטרואידים – זריקות מקומיות ישירות לקרחת (באיזורים ממוקדים) – או משחות ותמיסות סטרואידליות (מתאים גם לילדים)
מתן פומי או דרך הוריד במקרים יותר מורכבים או נרחבים
🔹 מינוקסידיל – מינוקסידיל מעודד צמיחת שיער וניתן לתת כטיפול נלווה
🔹 טיפולים סיסטמיים חדשים- מולקולות קטנות (JAK inhibitors) – תרופות כמו ברציטיניב( Olumiant ) וריטלציטיניב ( Litfulo) מראות תוצאות מרשימות וארוכות טווח באלופציה אראטה כרונית ומאושרות על ידי משרד הבריאות.
💡 חשוב לדעת: לכל מטופל מתאימה גישה שונה – תלוי בגיל, בגודל הקרחות, ובמשך הזמן שהנשירה קיימת. לפעמים השיער חוזר לבד, ולפעמים צריך לשלב כמה שיטות לטיפול מיטבי.
